חינוך | נוער | צעירים | אקדמיה

בוגרי אוני' אריאל: ארכיטקטורה חדשנית פורצת דרך

בימים אלו מוצגת לציבור הרחב תערוכת הבוגרים של בית הספר לאכיטקטורה באוניברסיטת אריאל. התערוכה מופקת, נאצרת ומעוצבת ע“י הבוגרים, בתום חמשת שנות לימודיהם, והקהל הרחב מוזמן לראשונה להתרשם מפרויקטי הגמר של אדריכלי העתיד של ישראל. ניתן לראות<

בטקס פתיחת התערוכה, ביום ה’ ה- 8.8 נחשפו הפרויקטים והוענקו תעודות ומלגות למצטיינים במעמד סגן ראש העיר ירושלים עו”ד אלישע פלג, רקטור האוני’ פרופ’ מיכאל זיניגרד, ראש ביה”ס לארכיטקטורה ומרכז סטודיו פרויקטי הגמר פרופ’ בני ראובן לוי, סטודנטים, מורים ואורחים רבים.  בתערוכה מוצגות עבודות הגמר של בוגרי ביה”ס לארכיטקטורה ופרויקטים מצטיינים משאר שנות הלימוד. 

להלן הפרויקטים של מצטייני סטודיו פרוקטי הגמר כחלק ממבחר של כ 60 פרויקטי גמר המוצגים בתערוכה: 

אור בוצ’ן מנתניה – “תוצרת הארץ” – מקווה ישראל – בהנחיית אדר’ דניאל אזרד: הפרויקט עוסק בכפרי הנוער והקשר בין אידאולוגיה, חינוך ועיצוב המרחב שמרביתם הוקמו לחינוך חקלאי ומוקמו באזורים פתוחים, עם שטחים חקלאיים במרחק מהעיר. עם הזמן צמחו הערים הנושקות להם  והם החלו להיבלע בתוכן והפכו בעיקר לנכס נדל”ני.  

השאלה הנשאלת היא איך להחזירם ללב העשייה החינוכית ישראלית ציונית? 

מקווה ישראל נבחר כמקרה בוחן. מאחר שהכפר נשאר מאחור בזמן שהמדינה התקדמה, מוצע לשלב חברות הזנק שתעשינה שימוש במרחב החקלאי במקביל לחינוך, פיתוח, חקלאות מעשית, ערכים וחיבור לחברה, בניית העתיד על רקע שימור העבר. יישום גישה זו עשוי לממש באופן מיטבי גם את החזון של קרל נטר והוא נכון גם לכפרי הנוער האחרים -חיבור לקדמה טכנולוגית ושילוב חברות מסחריות במרחב הלימודי-חינוכי. 

עפרי ויינר מקיבוץ גבעת השלושה – “דרכי – מהו מקומו של האדם בעולם?” – בהנחיית אדר’ אודי מנדלסון: האם נכון להיאחז במקום קבע או להתקדם לאורך הדֶּרֶךְ? ואם כן, מה משמעות התְּנוּעָה? המַעֲשֶׂה החָופְשִׁי אינו השתלשלות הכרחית של מאורעות, וגם לא בחירה בין אפשרויות, אלא יְצִירָה, בה העתיד עולה מהעבר, מוריד את המיותר ומוסיף חידוש. האם דרך תפיסה זו על האופן בו אדם מקיים את עצמו במֶרְחָב, ניתן להמציא שפה אדריכלית חדשה? דרך המושגים שנבחרו נעשה ניסיון להציג סכמה רעיונית של הדיון מה זה בַּיִת. 

הפרויקט מנסה לייצג מרחב הנותן מקום לקשת רגשות רחבה שחווה אדם לאורך חייו. זה אינו מרחב של גלות ואף לא מרחב של נוודות אלא מרחב שמאפשר התקדמות ההוויה.  

הדר כדורי מראש העין – “מרחב הביניים הפרוורי בישראל” – ראש העין – בהנחיית אדר’ יהושע לוי: הפרויקט דן בתופעה הנפוצה של התרחבות ערי הלוויין והשינה ע”י שכפול בניינים, ללא יצירת עירוניות אמתית. העיר משתנה והעירוניות באה לידי ביטוי במתח שבין בלייה אורבנית אל מול התפתחויות חדשות. הבינוי החדש בשולי עיר קיימת, מתקיים כישות נפרדת ללא זיכרון וללא עתיד. הפרויקט בוחן את האופן בו הזיכרון של העיר הוותיקה מסוגל להתרחב לחלקיה החדשים, כדי שהמרחב החדש יהיה חלק בלתי נפרד מהעיר ומערכיה העירונים.  

ראש העין כמקרה מייצג היא עיר בעלת שני מרחבים, העיר הישנה בעלת עבר והיסטוריה אל מול הפיתוח החדש. הבינוי החדש המייצג את תופעת המגדלים, מורכב מ-19 רבי קומות, הווה מוחלט, לעומת אזור ואדי רבה המייצג את הזיכרון ואת נכסי העיר. תפיסת התכנון החדש מתפקדת כחומה ואיננה מפתחת מרקם חדש שיאפשר “הדהוד” בין סביבות מגורים מגוונות. ניסוח מערכת יחסים חדשה דיאלקטית, תאפשר שיח מבלי לבטל את סוגי המגורים השונים. בניסיון לתפוס את הזיכרון  מהעיר הוותיקה, העיר תגדל מתוך עצמה ותעשיר את המרקם העירוני.

חגית שירה הלפרין מהיישוב צופים – מרכז עירוני משותף למושב פדויים והעיר אופקים – בהנחיית אדר’ נתי רותם: מרחב ההתייחסות – צפון הנגב המערבי, המתאפיין בטופוגרפיה שטוחה ובמושבים חקלאיים, ישובים קהילתיים ועיירות פיתוח. נקודת ההתייחסות היא העיר אופקים וציר הנגיעה שלה במושב החקלאי פדויים מצפון אליה. אופקים היא עיר שלא התפתחה כראוי בשל ניתוקה מהציר הליניארי אשקלון – שדרות – נתיבות – באר שבע. נראה כי רק תושביה מגיעים אליה ואין עוברים בה בדרך למקום אחר. נקודת החיבור בין העיר אופקים למושב פדויים היא כיום כביש כגבול בין העיר למושב. ההצעה בפרויקט היא חיבור בעל אופי מגוון,  המייצר הדדיות בין הפתוח לסגור, ציבורי -פרטי, כאשר הוא מנכיח את זהות המושב והעיר, בד בבד עם ניצול האופק הרחב ליצירת מבטים ומצבי ביניים בין עירוניים. 

יעל ברק מהיישוב אלקנה – “המקום השלישי בעידן של בו זמניות” – גבעתיים – בהנחיית אדר’ איציק אלחדיף: הפרויקט מבקש לבחון את מושגי העידן הווירטואלי וייצוגם האדריכלי. בגבעתיים 2019: מבנה רכבת “שיכוני” משנות ה-60 מול גורד שחקים שנבנה לאחרונה. קונפליקט מרחבי המעלה את השאלה: מה הקשר ביניהם? נוצר בעצם ‘מצב שלישי’ בניסיון להתייחס לפער שנוצר ביניהם. במחקר נבחרו 3 שיטות הגדרה: 1. שיטת האזור – הגדרת כל שטח וייעודו 2. שיטת העירוב – שילוב פונקציות שונות במקום אחד 3. בו-זמניות לפיו מושג המרחב הגיאוגרפי לא רלוונטי, אלא מושג ונקודת הזמן בה אנו נמצאים שאינה בהכרח לינארית. המרחב הווירטואלי תופס את מקום המרחב האמתי וישנו ממד של פירוק. בו זמניות היא אסופה של רגעים לא מחוברים, הגורמים לדיס אוריינטציה, היות והגדרת המקום לא בהכרח רלוונטית לעידן הנוכחי. 

כתבה מקורית

שיתוף

תגובות

עוד באותו נושא
סגן השר פרוש נפגש עם ראש עיריית אופקים
 במהלך הפגישה שוחחו השניים על ההתפתחות המבורכת של העיר ... לכתבה המלאה

האם כל גני הילדים בעיר יהיו מרושתים במצלמות?
ראש עיריית אופקים, איציק דנינו הכריז השבוע במהלך הפגנת הורים כי נבדק ההיבט המשפטי להכנסת מצלמות לגני הילדים הנמצאים באחריות העיריי... לכתבה המלאה

מתי רוכשים ביטוח חיים?
אתם צעירים ובריאים היום והדבר האחרון שנמצא בראש מעיינכם הוא ביטוח חיים. רבים חושבים כמוכם כי ביטוח חיים עושים רק בגיל מבוגר מאד, כ... לכתבה המלאה

השיטות הנפוצות בפיתוח הדרכה
מערך ההדרכה בארגון מהווה  נדבך חשוב ביצירת צוות עובדים מקצועי ואפקטיבי הלומד באופן שוטף את הטכנולוגיות ודרכי העבודה החדשניות ... לכתבה המלאה

כ100 תלמידים השתתפו בתחרות הרובוטיקה של מצוינגב
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשות לפיתוח הנגב ממשיכים לקדם את תחום החינוך הבלתי פורמאלי ולעודד מצוינות בתחום המדע והטכנולו... לכתבה המלאה

תחרות רובוטיקה אזורית של מצוינגב
ממשיכים לעודד מצוינות בתחום הבלתי פורמאלי ... לכתבה המלאה

חדר בריחה בחלל
מאות תלמידי תכנית “מצוינגב” באופקים השתתפו בפעילות מדעית מיוחדת בנושא רובוטיקה וחיים בחלל. את התכנית מובילים המשרד לפי... לכתבה המלאה

הושקה תכנית “נגב CODE”
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשות לפיתוח הנגב פתחו השבוע תכנית חדשה למצוינות בתחום המדע והטכנולוגיה לתושבי הפריפריה בנגב &... לכתבה המלאה

אופקים: בטוחים בגנים
פרויקט "הגן הבטוח" יוצא לדרך בכל גני העירייה ... לכתבה המלאה

מעל 50 אחוזי הרשמה לגנים וכיתות א' ביומיים
כחלק משיפור התהליכים במחלקה לרישום, בחלק מגני הילדים המוגדרים רב גילאים בוצע שיבוץ אוטומטי לילדים הרשומים בגן בשנה הנוכחית; ראש הע... לכתבה המלאה

חדשות העיר אופקים
סקר פורטל העיר
בחירות לכנסת ה- 22 - במי תבחרו הפעם?
מחל- הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו פה - כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד שס - התאחדות הספרדים שומרי תורה ג- יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה ודעם - הרשימה המשותפת חד"ש, רע"ם, תע"ל, בל"ד אמת - העבודה–גשר - עמיר פרץ ואורלי לוי אבקסיס ל' -ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן טב - ימינה בראשות איילת שקד מרצ - המחנה הדמוקרטי בהנהגת הורוביץ, שפיר וברק כף - עוצמה יהודית בראשות איתמר בן-גביר לסקרים נוספים
חדשות הקהילה
כל מה שחדש בקהילת שלנו
פינת הזכרון
משרות פנויות